בספרו "בימים אדומים" מתאר מתי שמואלביץ את תקופת המחתרת והמאבק בבריטים. סיפור עלילותיו ועלילות חבריו יש בו כדי לשמש חומר לכמה וכמה ספרי, או סרטי מתח ופעולה; ויחד עם זאת הוא מזמן לקורא מסמך היסטורי חשוב. בלשון שוטפת, לפעמים בעין דומעת ולפעמים בהומור ובקריצת עין, הוא משחזר אירועים, מצייר דמויות ומתעד את רגשותיו והלוך רוחו. כמו אפוס רחב יריעה הוא פורש מנקודת ראות אישית מעשי גבורה וידידות אמיצה, תושייה וחוכמת עשה ושאיפה לחופש שחומות עבות וגדרי תיל לא יכלו לה; ואולי בעיקר בדידות גדולה של מעטים מול האימפריה הבריטית הגדולה, וגם מול רוב עוין ומתנכר מבית; ועל כל אלה פרוש הצל הנורא של אובדן המשפחה שנותרה שם, בפולין, מאחור.

הספר "בימים אדומים" ראה לאור לראשונה ב-1949 והיה לרב מכר. ב-1978 נדפס במהדורה חדשה ומתוקנת בהוצאת הספרים של משרד הביטחון. למהדורה המחודשת 2004 נוספו מסמכים שהשאירו הבריטים בארכיוניהם והם רואים אור לראשונה.

מתי שמואלביץ' איש לח"י, היה אחד הלוחמים הנועזים ביותר לגירוש הבריטים מן הארץ.  כשמונה שנים מחייו בילה בבתי כלא – מחנה המעצר בלטרון, כלא עכו, כלא ירושלים – ומכולם הצליח להימלט. בין מעצר למעצר נתקל כשהוא חמוש בנשק בסיור של שוטרים בריטים, נפצע, הועמד למשפט ונידון למוות. לאחר עשרה ימים בצינוק התלייה הוחלף גזר הדין במאסר עולם. ב-1948 נעצר על ידי שלטונות ישראל ויחד עם נתן ילין מור נאשם ברצח הרוזן ברנדוט ובקיום מחתרת במדינת ישראל. הוא זוכה מן האשמה הראשונה ונדון לחמש שנות מאסר בעוון האשמה השנייה. עם ילין מור רץ ברשימה עצמאית לכנסת וזה לחנינה מנשיא המדינה. ב-1972 הצטרף לתנועת החרות, וכיהן בתפקידים שונים בתנועת הליכוד. ב-1980 התמנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה בידי מר מנחם בגין וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1985 תחת ראשות הממשלה של מר יצחק שמיר.