"אחי, הידעת היכן יולד המשיח? בבית אסורים יולד הוא, עלי הרצפה…" (אברהם שטרן – "יאיר").

 

סיפורו של צבי פיגלביץ – "רמי" ופעילותו במחתרת לח"י. צבי נולד ב-1920 בעיירה חנצ'ין, שעל גבול פולין רוסיה להוריו רבקה ומנחם. כבר בילדותו הצטרף לתנועת בית"ר ומוריו הרוחניים היו זאב ז'בוטינסקי, אבא אחימאיר, אורי צבי גרינברג, וד"ר ייבין. בעזרת דרכונים מזוייפים של חיילים פולנים מצבא אנדרס, הגיעה לטורקיה ב־1940, ומשם לחופי הארץ. בהגיעו ארצה, נשלח יחד עם חבריו למחנה המעצר בעתלית. לאחר שהצהיר על כוונתו להתגייס לצבא הפולני יחד עם חבריו, הם שוחררו מעתלית והועברו למחנה צבאי פולני ליד חיפה. במהלך חופשה שקיבלו משלטונות המחנה, הגיעו לחוף תל־אביב, השליכו את המדים הפולנים, והצטרפו ללח"י, כשהכינוי שלהם היה "הקבוצה הפולנית".

 

בלח"י היה צבי (הַבֶּלְגִישׁ בפי חבריו) לוחם ופעיל. בין היתר היה אחראי על אחסון הנשק וחומרי החבלה של המחתרת והסתרתם. בתקופת תנועת המרי, בפעולת תקיפה נגד בתי־המלאכה של הרכבת בלוד, נפצע צבי ונזקק לעזרה מחברי המושב הסמוך, בן־שמן. עזרה זו ניתנה רק לאחר התלבטויות רבות: "האם להסגיר את הפצוע לידי הבריטים או לשַחררוֹ?". עם הכרזת העצמאות, הצטרף צבי יחד עם חבריו אנשי לח"י לצה"ל ושירת בדרגת סמ"ר בגדוד 82 של חטיבה 8. במהלך הקרב לשחרור רמלה נפצע, ולאחר מספר ימי החלמה שב לחבריו הלוחמים ונטל חלק בקרבות עוג'ה אל חפיר, עיראק סואידן, ועוד.