ישראל אלדד היה אחד משלושת מנהיגי לח"י, הוגה דעות שהניח את אבני היסוד למלכות ישראל ושברח מהמעצר הבריטי, מורה בתיכון שפוטר בהוראת רה"מ דוד בן-גוריון, עורך ירחון "סולם" המהפכני, ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה", ובעל טורים ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות".

במכתבים שנבחרו לכרך זה, איש המחתרת כותב כבעל וכאבא המתחשב בסבלה של משפחתו. בעל הדוקטורט בפילוסופיה שתרגם את פרידריך ניטשה לעברית מביע את דעתו על תרבות המערב בכלל וגרמניה בפרט. תלמידו-מעריצו של אורי צבי גרינברג פונה אליו בענייני שירה ופוליטיקה, ואיש המחתרת לשעבר שופך את נפשו בפני "רב האסירים", הרב אריה לוין.

המכתבים שאסף העורך זאב גולן מאפשרים מבט לתוך נפשו של אחד המהפכנים העבריים החשובים שסייעו בהקמת המדינה. המכתבים עוסקים בעניינים אישיים וגם בקביעות דתיות, פוליטיות ותרבותיות שהיו ועודן רלוונטיות להמשך קיומה של מדינת ישראל ולסיכוי שעם ישראל יעלה על הסולם המוביל לגאולה השלמה.